לוקה דונצ'יץ' הוא 'האיש שלי' בכדורסל

רותם אלרן, בן 12, מודיעין.

בכתבה זו אני רוצה לדבר על לוקה דונצ'יץ', הפנומן הסלובני של דאלאס מאבריקס וכנראה ה-ROY. דונצ'יץ' הוא אחד השחקנים החביבים עליי ביותר בגלל המשחק הכיפי והמהפנט שלו.

דונצ'יץ' נולד בשנת 1999 בלובליאנה שבסלובניה לאימו הדוגמנית מרים פוטרבין ואביו סשה דונצ'יץ', ששיחק בנבחרת סלובניה גם הוא. כבר בגיל צעיר הוא התחיל להפגין יכולת מרשימה ואף שיחק בגיל 7 עם ילדים בגיל 10, וכפי שאמר: "תמיד התאמנתי עם ילדים מבוגרים ממני ובעלי יותר ניסיון. רבים מהם היו גדולים ומהירים יותר ממני אז הייתי חייב לנצח אותם בעזרת המוח שלי".

(אפילו בן 12 מבין ויודע איזו אם יפהפיה יש לתינוק ששמו לוקה…)

כשהיה בן 13 בלבד עבר למדריד שם ריאל החתימה אותו על חוזה לחמש שנים והוא מיד החל לשחק באקדמיה שלהם עם קבוצת ה-U16 שם זכה ב-mvp בטורניר מיניקופה (ההיילייטס בקישור למטה) כשהעמיד ממוצעים של 24.5 חיצים, 13 ניקויי קרשים, 4 בונבונים ושש חטיפות.

בעונת 2015/16 הוא התחיל לשחק בקבוצת הבוגרים של ריאל, ובמשחק נגד אוניקג'ה מלאגה בליגה הספרדית (ACB) הוא קלע את הנקודות הראשונות שלו בקריירה בשלשה מהפינה, שניות ספורות לאחר שנכנס למשחק והפך לאחד השחקנים הצעירים בליגה בגיל 16 (וזו לא ליגה קזאחסטנית, היא אחת הליגות הטובות באירופה). בסל זה הוא קיבל את האסיסט מסרחיו רודריגס, כיום רכזה של צסק"א מוסבה, בדבר שלפחות מבחינתי הוא מעין העברת לפיד (או כדור) לדור הבא.

בעונה הבאה דונצ'יץ' כבר החל לקבל דקות משמעותיות מאוד ביורוליג (19.9 לעומת 11.1 בעונה שלפני כן) וקלע במהלך עונה זו 7.8 נקודות, תרומה משמעותית לכל הדעות ביחס לדקות שקיבל. בנוסף לשיפור בכמות הנקודות הוא גם שיפר את כמות האסיסטים הממוצעת ביחס לעונה שלפני כן (4.2 לעומת 2, שיפור של 2.2 אסיסטים) כשהוא גם מתחיל להראות את הקליעה המצוינת שלו שראינו העונה גם בדאלאס, כשהוא קולע כשלשה למשחק ב-37% מחוץ לקשת. כמובן שהסטטיסטיקה אצל דונצ'יץ' היא לא הדבר החשוב אלא דווקא המשחק המרהיב שלו ובמיוחד (לדעתי) ראיית המשחק הנדירה. בעונה זו דונצ'יץ' זכה בתואר הכוכב העולה של היורוליג בפעם הראשונה מתוך שתיים.

הנה מגיעה הפריצה האמיתית:

בקיץ 2017 דונצ'יץ' זכה ביורובאסקט יחד עם נבחרת סלובניה כשהוא מנפק הצגות מדהימות, סלים מרשימים וזוכה בטורניר אף שנפצע במשחק הגמר, ואחר הניצחון חבריו לנבחרת סחבו אותו על ידיהם והוא אף נבחר לחמישיית הטורניר יחד עם שחקני NBA ויורוליג מצוינים (בחמישיית הטורניר היו שני אולסטארים – דראגיץ' ופאו גאסול). בעונה בריאל הוא המשיך מהמקום שהפסיק בו בקיץ ורשם עונה מצוינת, בה רשם הצגות פנומנליות ואף זכה ביורוליג נגד הקבוצה של ז'ליקו אוברדוביץ', פנרבחצ'ה, כשהוא קולע בגמר הפיינל פור 17 נקודות ובתום העונה זוכה לתואר ה-MVP. הצלחת ריאל בשנה זו הייתה מאוד מפתיעה מכיוון ששיחקו לאורך רוב העונה בסגל חסר מאוד ועם שחקני מפתח כגון סרחיו יול וגוסטבו איון פצועים (יול חזר רק בגמר היורוליג). בלי הכוכבים, מאמן ריאל מצא את ההיררכיה הנכונה בקבוצה ובעונה זו פרצו שחקנים מצוינים כמו פביאן קוזר ואדי טבארס שמאוד הפתיעו. במהלך עונה זו התחילה אהבתי לדונצ'יץ' ועקבתי אחריו למשך כל העונה, ומה לומר, הוא לא אכזב.

(השחקן המצטיין ואמו)

היה ברור שלוקה יהיה בחירת טופ 5 בדראפט, אך כמעט עד הסוף לא ידעו באיזה מקום ייבחר – ראשון, שני או שלישי. בסופו של דבר דאלאס לקחה את ה"הימור" לאחר שהעבירה בטרייד עבורו את טריי יאנג (המצוין, אגב) ובחירת דראפט מוגנת טופ 5 ב-2019.

לדעתי, דאלאס היטיבו לעשות כשהביאו אותו אז. קודם כל, הם קיבלו שחקן מצוין שיכל להשתפר אף יותר עם מנטור כדירק נוביצקי (אגב, במהלך שבוע האולסטאר יצאו כמה סרטונים של דירק ולוקה משתעשעים יחד באתגרים שונים) וקיבל את המפתחות לקבוצה מהרגע הראשון. במשחקו הראשון הוא לא הרשים במיוחד אך סיפק אסיסט יפהפה בפיק נ' רול עם דיאנדרה ג'ורדן. לוקה התחיל להרשים מיד, ואף הוביל את דאלאס למאזן 15-15 ב-30 המשחקים הראשונים של העונה. בהמשך העונה ראו שג'ורדן וסמית' לא מסתדרים היטב עם דונצ'יץ', אז הם הועפו על טיל לניו יורק תמורת פורזינגיס החד קרן הפצוע וטים הארדווי ג'וניור עם החוזה המנופח הרבה יותר מדי. במהלך העונה דונצ'יץ' רשם כמה וכמה תצוגות מרשימות מאוד, ביניהן 24 נקודות ו-9 ריבאונדים בניצחון על הווריורס, סל שוויון כמעט בלתי אפשרי מול פורטלנד וניצחונות מרשימים מאוד נגד יוסטון (כולל 11 נקודות רצופות במהלך 3 דקות בניצחון המאבס, ולבסוף שלשה בסטפ באק על קאפלה).

דונצ'יץ' הוא אחד מהשחקנים האהובים עליי ואני מקווה שימשיך לפתח את משחקו ולהוסיף לארסנל הכלים שלו הגנה ולהמשיך לפתח מהלכים חדשים ולהתמחות בהם כפי שהוא מתמחה בסטפ באק. אחד הכלים הנוספים שבו דונצ'יץ' מאוד בולט הוא ניהול הפיק נ' רול והובלת כדור בו שכן מצד אחד דונצ'יץ' מסוכן מאוד גם מקרוב וגם מרחוק ואף מקבל הרבה שריקות מהשופטים אך מצד שני הוא מוסר מצוין וכפי שכבר ציינתי יש לו יכולת ראיית משחק מובחרת ומשובחת.

לסיום, המון הצלחה לדונצ'יץ' בהמשך דרכו ומקווה שיחזור יום אחד לריאל על מנת שאצפה בו פעם אחת, אחרונה בהחלט, במדים לבנים.

***************

מלחמת חרמה: מי מהשניים ייבחר ל-ROY? אני מצביע 'לוקה'!!!